תהליך יצירת עולם הבמה בעזרת סיפור בריאת העולם, מומלץ להקיש על התמונות להגדלה

מאושר בסל תרבות ארצי ג-יב

מפגש בתחום התיאטרון עם פרידה שהם בנושא עולמו של מעצב הבמה. הכול על תהליך העבודה, מיום קבלת המחזה, דרך ניתוחו, החיפוש אחר השראה, יצירת מקט (מודל התפאורה) וסקיצות, ועד ליציאת ההצגה. המפגש מלווה בדוגמאות משולחן העבודה של מעצב הבמה, כולל סקיצות לבמה מהצגות שונות, סקיצות לתלבושות, ומצגת של קטעים נבחרים מהצגות שעיצבה פרידה שהם במהלך 25 שנות עבודתה בתאטרון הישראלי.

פרידה שהם היא מעצבת במה, תפאורה ותלבושות בתיאטרון הישראלי. עבדה עם מיטב התיאטראות לאורך השנים. במהלך המפגש נחשף בפני התלמידים תהליך יצירת עולם הבמה בעזרת סיפור בריאת העולם. פרידה משתפת את התלמידים בשלבים , בלבטים ובעבודה עם במאי ההצגה, המלווים את עבודת עיצוב הבמה.

מלבד החשיפה לאחורי הקלעים של התיאטרון, מומחשים ומוסברים מונחים מעולם התיאטרון כגון מקט, סקיצה, מחזה, תפאורה, תמונת הבמה וכלים שונים לניתוח מחזה המוצגים לתלמידים, ודוגמאות מהצגות שונות.

"כל העולם במה"

בריאת עולם ההצגה

מפגש עם פרידה שהם מעצבת במה (תפאורה ותלבושות)

החושף את תהליך יצירת עולם הבמה ומשתמש בסיפור בריאת העולם כדימוי.

"בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ:והארץ היתה תהו ובהו וחושך על פני תהום ורוח אלוהים מרחפת על פני המים." בראשית א'

אנו מתחילים מבראשית- השמים כדימוי למחזה, החומר הרוחני שאותו מקבל המעצב לידיו. הארץ כדימוי לאולם התיאטרון ,הבמה, ביטוי לחומרי ליציב ,זוהי הארץ אותה מקבל המעצב לידיו.

את רוח אלוהים ניתן לדמות למפגש המעצב עם הבמאי שמביא עימו את אישיותו כאמן תיאטרון, את הידע שצבר בעבודה המקדימה על המחזה ואת הפתיחות שלו ליצור יחד עם המעצב את עולם ההצגה.

יחד הם מתחילים את העבודה על ההצגה. המפגש בין שני כוחות יצירתיים הפועלים במשותף למטרה אחת מאפשר להשראה להגיע אליהם. את אותה השראה ניתן לדמות לאור גדול שאם נודה באמת היא איננה מגיעה עד שלא מדליקים את האור על שולחן העבודה .

"ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור. "בראשית ג'

מכאן מתחילה העבודה הגדולה של ימי החול : שני ,שלישי רביעי וחמישי.מהי אותה העבודה הנדרשת שמקדמת את המעצב ושלב אחר שלב נוצר עולם הבמה?

במפגש אני מדגימה כלים שונים לניתוח מחזה : ניתוח טקסטואלי ,תרשים תנועה, תרשים סביבה וטבלת ברייקדאון. אני מראה דוגמאות מתוך הצגות שונות ומפעילה את הקהל בניתוח פיוטי לשם "אילריה"-מתוך הלילה ה-12 של שייקספיר או מתוך "דון פרלנפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו" של לורקה.

לאחר מכן אני עוברת לעבודה על ההשראות ומציגה סוגי השראות מתוך הצגות שונות שעשיתי . מדובר על יצירות אמנות שמשפיעות על היצירה שלי ועל הדיאלוג עם הבמאי מתוכן אני למדה לאיזה כיוון אני לוקחת את ההצגה, עדיין מבלי להתחייב על המראה הסופי של התפאורה.

מבחינתי ניתן לדמות את העבודה הזאת להבדלה שעושה אלוהים בין מים למים וחשיפת היבשה ..אנחנו נוטעים את הזרעים שמהם יצמח עולם הבמה.

"..ויהי מבדיל בין מים למים...ותראה היבשה..ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו.."בראשית ו'-יג'.

בשלב הזה של היצירה אני מתחילה לעבוד על סקיצות (ובמפגש אני כמובן מראה סקיצות שונות מהצגות שעשיתי) רק לאחר מכן אני מתחילה את העבודה על המקט –מודל הבמה והתפאורה בקנה מידה. במפגש אני מראה מקט אחד או יותר ומעבירה בקהל חלקי מקט קטנים כדי שיוכלו לגעת ולהתרשם מקרוב.

בשלב המקט הדיאלוג עם הבמאי הוא אינטנסיבי ובכל התקדמות אני קוראת לו ויחד אנו מתלבטים וחושבים על השלב הבא עד להסכמה על המקט הסופי, עד שרואים כי טוב.

"...ויאמר..ויקרא...ויעש...ויתן....ויברא... ויעש... וירא אלוהים כי טוב" בראשיתיג'-כה'

לאחר כל העבודה הזאת מוגש המקט לתיאטרון לאישור ויצור במפעלים השונים .כשבועיים לפני ההצגה מגיעה התפאורה אל הבמה והשחקנים פוגשים בה לראשונה. אני מוסרת להם את הבמה כדי שיכבשו אותה ויהפכו אותה לשלהם.

"..ויברא אלוהים את האדם...זכר ונקבה ברא אותם.. ויאמר אלוהים מלאו את הארץ וכיבשוה.." בראשית כז'-כח'

אני מדמה את היום השישי ובריאת האדם לכניסת השחקן לבמה. השחקן מפיח חיים בעולם שנוצר במיוחד כדי שיחיה בו, אין לעולם הזה קיום אחר בלעדיו. אני מדגימה כיצד שחקן יכול להחיות חפץ או תפאורה וכיצד המוסכמה התיאטרונית מאפשרת לקהל להאמין.

אני מדברת על תפקידו של הקהל ומראה קטעים ותמונות מהצגות שעשיתי בעבר.

כשההצגה מוכנה והקהל פוקד את האולם המעצב והבמאי יכולים לשבות מכל מלאכתם אשר עשו ולראות ...

"..והנה טוב מאוד" בראשית לא'

אודות פרידה שוהם

2014